"אשתי שלחה אותי לטפל בעצמי,לטענתה הפכתי להיות מכונס ומדוכדך דווקא בתקופה טובה עבורי".. עוד הוסיף אמיר כי מבחינתו אין כל סיבה בעולם לתחושה הזו –יש לו זוגיות נפלאה ארוכת שנים, ללא דאגות כלכליות, הילדים גדלו, יש לו עבודה מעניינת והוא מתוגמל ומוערך כראוי.. ועדיין אין בו שמחה.. ואפילו נהפוך הוא.. העצב התגנב לליבו 

אמיר לא לבדו במצבו. יש לא מעט ממטופליי המתלוננים על אותן תחושות, שמבחינתם לא ברורות ולפיכך מתווספת לכך תחושה של בושה וחוסר אונים
במצב זה התחושה היא שרק הם חווים את "הכישלון להיות מאושרים"

בתחילת הטיפול  בפרחי באך ידע אמיר לזהות אצלו עומס עבודה שהכביד עליו אך המשיך לטעון כי אין באפשרותו לשנות דבר. בתחילת הטיפול רקחתי עבור אמיר תמציות שיאפשרו לו להכיל יותר את תחושת עומס היתר, אומנם אמיר לא שינה דבר בהרגלי עבדותו אבל לדבריו משהו הרגיש בכל זאת שונה

במשוב אחרי שלושה שבועות של לקיחת התמצית אמיר התחיל לזהות אצלו דפוסי חשיבה שמפריעים לו להנות מהדרך.. חוסר היכולת לפזר סמכויות וכן הצורך בשליטה בכל תהליך העבודה גם אם אינו תחת אחריותו- אמיר הסכים איתי שכדי להתקדם הוא צריך ללמוד איך לשחרר שליטה ואיך להיות פחות שיפוטי וביקורתי גם אם אחרים עושים את העבודה הרבה פחות טוב מציפיותיו..

לאחר שבועיים עדכן אותי אמיר שהוא לא מאמין על עצמו אבל הוא הסכים לקחת חופשה בת יומיים שיזמה אשתו – הוא נסע נהנה ולקח אוויר- מה שלא עשה כבר שנים..

התקדמות בבקבוק השלישי של פרחי באך הייתה מואצת ואמיר דיווח על שינוי ניהולי שערך –הצוות פירגן לו על אפשרותו לשחרר מטלות והוכיח לו שניתן לסמוך על עובדיו..

לאחר 3 חודשי טיפול אמיר הרגיש הטבה במצב הרוח –השינוי נבע מהיכולת שלו ללמוד מה נכון לו ומה יש צורך לאזן כלים שרכש תוך כדי טיפול בפרחי באך
אמיר ממשיך להציב לו מטרות וגם לעמוד בהן אבל אינו שוכח גם להנות מהדרך..